מיכל בן ישראל נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.ביום ה- 24.3.09 נפגעה התובעת בתאונת דרכים. לטענתה אירעה התאונה כשהיא בדרכה למקום עבודתה.

בתביעה שבפני מבקשת התובעת להכיר בתאונה האמורה כפגיעה בעבודה במשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 (להלן – "החוק") ולשלם לה דמי פגיעה בגין אובדן כושר עבודתה כתוצאה מתאונה זו.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה בהחלטתו מיום ה- 22.6.09 וקבע כי התאונה קרתה לתובעת לאחר ששהתה 50 דקות בטיפת חלב, לצורך סידור אישי, דבר המנתק את הזיקה בין פגיעתה להגעה לעבודה ואינו עומד בהוראות סע' 80 (1) לחוק.

2.אלה הן העובדות כפי שנקבעו על ידי הצדדים במסגרת הדיון המוקדם:

א.         התובעת מתגוררת בכפר יונה ועובדת בגבעתיים.

ב.ביום 24.3.09 יצאה התובעת מביתה, כאשר היא התכוונה להביא את הילדה לגן, ולאחר מכן לנסוע לעבודה.

ג.בדרך לגן, הביאה התובעת את הילדה לביקורת בטיפת חלב שתוכננה מראש ואושר על ידי מעסיקה להגיע באיחור לאחר הביקורת בטיפת חלב.

ד.התובעת יצאה מביתה בשעה 08:00 בבוקר, וסיימה את הביקורת בטיפת חלב בשעה 08:50, משם הביאה את הילדה לגן (במרחק של כ- 400 מ').

ה.לאחר מכן המשיכה התובעת לנסוע לכוון עבודתה, בדרך המקובלת מכפר יונה לגבעתיים ובדרך נפגעה בתאונת דרכים לפני מחלף פולג .  

3.המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת משפטית בעיקרה כאשר הנתבע טוען כי התובעת יצאה מביתה ביום התאונה לטיפת חלב, יחד עם הילדה, לצורך מטרה אישית שאינה קשורה במילוי חובותיה למעביד ונפגעה בדרכה לאחר הפסקה של ממש בטיפת חלב והפסקה זו מנתקת את הקשר להיות התאונה תאונת עבודה.

הנתבע טען כי הפסקה של ממש נמדד באורכה של ההפסקה ומשהשתהתה התובעת 50 דקות בטיפת חלב ורק לאחר מכן לקחה את הילדה לגן ומשם למקום העבודה הרי שהפסקה זו עומדת בקריטריון הקבוע בס' 80(1) לחוק.

מנגד התובעת טענה כי יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה שכן מטרתה של התובעת היה להגיע למקום העבודה כאשר קיבלה אישור ממעסיקה לאחר למקום העבודה על מנת לקחת את הילדה לטיפת חלב.

התקיים רצף זמנים מהרגע שהתובעת יצאה בדרכה הרגילה לכיוון העבודה, עצרה בטיפת חלב המצוי בקרבת גן הילדים (400 מ'), המשיכה עם הילדה לגן הילדים ומשם למקום העבודה כאשר התאונה אירעה במסלול הרגיל בדרכה לעבודה מהגן עד מקום העבודה.

4.הוראות החוק הרלוונטיות:

סע' 80(1) לחוק קובע: -

"80. חזקת תאונת עבודה.

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;"

"81. הפסקה וסטיה